עקרונות הגישור וכללי הגישור

הליך הגישור הנו הליך מובנה עם עקרונות וכללים ברורים באשר לאופן ניהולו והשמירה עליהם היא שמאפשרת את ניהול ההליך באופן מיטבי ונכון.

כדי להבין את מהות הגישור והליך הגישור, יש להבין את העקרונות העומדים בבסיס ההליך ומנחים את אופן ניהולו:

תקשורת:

ככלל המגשרים מעודדים את הצדדים לקיים תקשורת ישירה ביניהם. עם זאת, כאשר מערכת היחסים בין הצדדים אינה מאפשרת תקשורת ישירה ובונה, מקיימים המגשרים תהליכי הנחייה, גישור ומשא ומתן המיועדים להחזיר את התקשורת בין הצדדים לרמה המאפשרת להם להסדיר את ענייניהם בהסכמה, ולקיים ביניהם תקשורת הנחוצה להם לנהל את חייהם באופן תקין תוך שמירה על טובתם וטובת  התלויים בהם. 

פתרון בעיות והדדיות:

גישת הגישור הינה, שניתן למצוא לכל סוגיות הפירוד פיתרון הולם, העומד בקריטריונים הבאים: הוגנות כלפי שני הצדדים; יישומיות; הגשמת מטרותיהם של שני הצדדים; ההשלכות לטווח קצר ולטווח ארוך; התאמת הפיתרון עבור כל אחד מהצדדים ועבור התלויים בצדדים. 

מקצועיות וניטרליות:

תהליך הגישור אינו הליך שיפוטי או סמכותי. המגשר הוא מסייע ניטרלי, ואין זה מתפקידו לקבוע מי מהצדדים צודק או אשם, או מה יקבל כל אחד מהצדדים. המגשר משתמש בכלים מקצועיים, בכדי לסייע לבני הזוג לקיים הליך הוגן ויסודי, אשר יביא לסיום הסכסוך בדרך מיטבית עבור הצדדים והתלויים בהם. 

עצמאות בקבלת החלטות:

על פי גישת הגישור, האחריות לקבלת החלטות צריכה להישאר בידי הצדדים עצמם. המגשר מציע לעתים פתרונות משלו, אולם, הוא אינו כופה אותם על הצדדים. בנוסף, המגשרים מיישמים בניתוח המצב (שהוא לרוב מצב מסובך, המורכב ממגוון רחב של שיקולים עובדתיים ורגשיים, בעלי השלכות על הטווח הקצר והטווח הארוך) בטכניקות מתחום קבלת החלטות. בנוסף, המגשרים מיידעים את הצדדים על משמעותיהן המשפטיות של החלטותיהם. 

הנכון והמיטב עבור התלויים בצדדים:

המגשר מסייע לצדדים להגיע להסכם שבו ניתן מענה לא רק לצורכיהם של הצדדים אלא גם למי שתלוי בהם, לדוג: ילדים ו/או בני משפחה אחרים וכדומה.  

הכללים לאורם מתנהל הליך הגישור נגזרים מעקרוונת הגישור, והם כדלקמן:
  • המגשר איננו כופה את עצמו או את הליך הגישור על הצדדים, וההליך הנו הליך וולונטרי אותו רשאי כל צד להפסיק בכל עת.
  • המגשר אינו מגלה כל מידע שנמסר לו במהלך הגישור למי שאינו צד לגישור, אלא בהסכמת הצדדים.
  • המגשר שומר בסוד מידע שצד לגישור מסר לו תוך בקשה לשומרו בסוד (ולא יעבירו אף לצד השני לגישור), אלא אם כן יוותר הצד על הסודיות. 
  • נדרשת הקפדה של כל המעורבים על כללי נימוס וכבוד הדדי במהלך כל הליך הגישור.
  • ניתן לקיים הן פגישות משותפות והן פגישות בנפרד עם כל צד. ניתן לקיים את הגישור עם מגשר אחד או יותר. 
  • הדברים שיאמרו לא ישמשו כראיה בביהמ"ש, אם המחלוקת תתברר שם.
  • ניתן להסתייע בהליך גישור במומחים או בחוות דעת מטעמם.
  • ניתן להזמין לגישור צד שלישי כגון חבר משותף, בן משפחה, וכו' ככל שיש בו צורך ו/או יש ביכולתו לתרום להליך הגישור. 
  • כל פתרון שיושג יהיה בהסכמה מלאה של הצדדים וללא בכפיה של צד כלשהו.
  • הצדדים רשאים להיות מיוצגים במהלך הגישור (בד"כ האם הגישור ייעשה עם עורכי דין או בלעדיהם מתקבלת בתחילת הליך הגישור).
  • הצדדים רשאים להיוועץ עם עורכי דין חיצוניים במהלך הגישור לשם קבלת תמונה באשר לזכויותיהם המשפטיות. 
  • הסכם שנחתם בסיום הגישור הינו חוזה לכל דבר שיש לכבדו.
  • ככל שההסכם שנחתם בסיום הגישור ניתן וטעון אישור בימ"ש/בית דין, יש להגישו לאישור וליתן לו תוקף של פס"ד של בימ"ש/בית דין.

הכללים נגזרים ממהותו של הליך הגישור, וכן מסעיף 79ג. לחוק בתי המשפט [נוסח משובל] התשמ"ד - 1984 ומתקנות בתי המשפט (גישור), התשנ"ג - 1993 שהותקנו מכוחו, וההסכם המצוי בין בעלי דין ומגשר המופיע כתוספת לתקנות.

על אף שהחוק והתקנות הנ"ל דנים בסכסוכים שהועברו לגישור ע"י בימ"ש הרי שחלק נכבד מהכללים הקבועים בהם נוהגים גם בגישורים המתנהלים ללא סכסוך תלוי ועומד בבית משפט.