ממה נובעת ההצלחה של הגישור


ממה נובעת ההצלחה של הגישור

 

ההצלחה של הגישור
 

למעלה מ - 95% ממאות הגישורים שערכנו במרכז הסתיימו בהצלחה.
 

אז איך מגיעים לאחוזי הצלחה כאלה בגישורים שלנו ? 

  • אכפתיות הכל מתחיל מאכפתיות, אכפת לנו מאד מהאנשים, מהילדים, מכל מי שמעורב. מכאן מתחיל הכל. הרצון לסייע ולהקל על אנשים ברגעיהם הקשים ולהיות להם לעזר אמיתי הוא זה שמניע את הכל. תחושת הסיפוק שיש לאחר סיום הסכסוך, שריחף מעל הצדדים, הנה עצומה ונותנת כוחות להמשיך ולעשות את המאמצים גם ברגעים הקשים ביותר. 
  • מקצועיות האכפתיות מובילה להתמקצעות ברמה הגבוהה ביותר, הן בכל הקשור לתחומי המשפט הרלבנטיים והן בכל הקשור לעולם הגישור, הפסיכולוגיה, וניהול המו"מ. גישור הנו אחד העיסוקים המאתגרים והקשים ביותר. הבנה של התהליכים המובילים לסכסוך ושל הדרכים להיחלץ ממנו דורשת הבנה אנושית ורגשית ברמה הגבוהה ביותר ויכולת לנווט גם בסערות קשות. מלבד כישורים טבעיים הדבר דורש לימוד והתמקצעות מתמידים בכל התחומים הרלבנטיים. 
  • ניסיון  אחרי מאות גישורים וניסיון של שנים, אנחנו מיומנים מאד בניתוח סיטואציות ובחירת הכלים הנכונים להובלת הצדדים להסכמות ומציאת פיתרון לסכסוך.  

ממה בעצם נובעת ההצלחה של הליך הגישור? 

ההצלחה של הגישור נובעת בעיקרה מכך שהליך הגישור מביא בחשבון לא רק את האספקטים המשפטיים של הסכסוך או המחלוקת אלא גם את האספקטים האנושיים, הרגשיים והאחרים המעורבים בו, ומכך שהוא מתנהל בשיתוף עם הצדדים עצמם ובהתאם לקצב ולצרכים שלהם ולא על פי אילוצים של מערכת משפטית נוקשה ועמוסה לעייפה.

בחלק גדול מהסכסוכים בתוך המשפחה וגם מחוצה לה, הקושי הגדול להגיע לפתרון אינו נובע ממורכבות משפטית, אלא ממרכיבים פסיכולוגיים, שדורשים התייחסות ומתן מענה הולם. 

הבאתם של סכסוכים מעין אלו לפתחה של המערכת המשפטית מתגלה פעמים רבות כהרה אסון, שכן המערכת המשפטית לא רק שאינה נותנת מענה למרכיבים הפסיכולוגיים מהם מורכבים הסכסוכים המובאים בפניה, אלא שהיא נוטה להחמיר את המצב ולגרום לסכסוכים נוספים ומובילה להידרדרות נוספת במצב. 

למרבה הצער,  אין זה נדיר למצוא צדדים המתחילים לנהל ביניהם הליך שיפוטי אחד, ולאחר זמן מוצאים עצמם מעורבים במספר הליכים משפטיים המכלים את מיטב משאביהם הרגשיים והכספיים, ופוגעים קשות באיכות חייהם וחיי ילדיהם. 

מאחר ובד"כ הקשיים, שיוצרים את הקונפליקט בין אנשים המכירים זה את זה, טמונים במישור הרגשי, במישור החשיבה ובתקשורת הבין אישית שבין הצדדים, הרי שכאשר הללו מקבלים, הכרה, התייחסות וטיפול מתאימים, נפתחת הדלת למציאת פתרונות יצירתיים, שיש בהם כדי ליתן מענה לאינטרסים ולצרכים החיוניים של הצדדים המעורבים וניתן להגיע להסכמות.

ההצלחה של הליך הגישור הנה לא רק בהשגתו של ההסדר (שנעשית בד"כ בזמן קצר, בהליך אנושי ודיסקרטי ובחיסכון כספי ניכר), אלא גם ביכולת לקיימו בתקופה שלאחר השגת ההסדר . האופן בו מתנהל הליך הגישור ומושג הסדר הגישור, מקטין מאד את הסיכוי להפרתו על ידי אחד הצדדים ו/או את הניסיונות לשנותו בדיעבד.

מאחר והליך הגישור נעשה לכל אורך הדרך תוך שיתוף מלא של הצדדים, וההסדר שמתקבל נעשה בהסכמתם המלאה של הצדדים - הנטייה לקיימו הנה גבוה לאין שיעור בהשוואה להסדר שנכפה על הצדדים על ידי בית משפט או כל גורם חיצוני אחרבכך יש בכוחו של הסדר הגישור לחסוך לא רק את העלויות הרגשיות והכספיות של ניהול הליך משפטי נוכחי, אלא גם כדי לחסוך ולייתר קיומם של הליכים משפטיים פוטנציאליים בעתיד (כגון ערעור, פתיחת תיקי הוצאה לפועל, הגשת בקשות לשינוי/ביטול הסכם וכו).

לאור כל אלו, אין להתפלא כי הליך הגישור הפך זה מכבר לאחד הכלים העיקריים בפיתרון סכסוכים וההצלחה וההערכה שהנו זוכה לה רבה מאד.

מה עשוי להכשיל הליכי גישור? 

כישלון של הגישור יכול לנבוע מאחד מהגורמים הנ"ל (או שילוב שלהם):
גישור לא מקצועי: מלאכת הגישור הנה מלאכה עדינה ומורכבת מאין כמותה. מגשר לא מקצועי או לא מיומן דיו יכול לחרב את הגישור ואף לחולל נזקים קשים לצדדים.
פגיעות גדולה וחוסר בשלות להליך הפרידה: לעיתים אחד הצדדים כל כך פגוע ולא מוכן רגשית להליך הפרידה (הפרידה יכולה להיות פרידה עסקית או פרידה בין בני זוג) שהוא/היא לא מסוגלים להתמודד עם דיונים פרקטיים על הסדרת הפרידה באופן מיושב והגיוני.
במקרים כאלה, ולאור חוסר הבשלות הרגשי להליך הפרידה, עשוי להיות כישלון זמני בהליך הגישור, ורק לאחר תקופת הבשלה ניתן לחדש את הליך הגישור.
פערי כוחות גדולים בין הצדדים, הפערים יכולים לנבוע ממספר גורמים, אולם בד"כ הם נובעים מפערים פסיכולוגיים או פערים כלכליים בולטים בין הצדדים.
בד"כ פערי הכוחות משלבים בתוכם קיומו של צד כוחני, אשר רגיל להשליט את מרותו מבלי להתחשב בצד השני או בתוצאות של מעשיו, ומנגד צד חלש, שלא ממש יודע איך להתמודד עם הצד הכוחני, ורגיל להיכנע או לקבל תכתיבים ללא מאבק אמיתי (מה שמעודד את הצד הכוחני לנהוג בו בכוחניות גדולה יותר).
פערי הכוחות בין הצדדים המגושרים אינו מאפשר ניהול מו"מ אמיתי וחופשי, והתוצאות אליהן שואף הצד הכוחני להגיע אינן הוגנות ואינן מאוזנות, ולא ניתן להגיע להסכם מאוזן ובר קיימא .
הסתה מצד גורמים חיצוניים: קיומם של בני משפחה/חברים או עורכי דין ואינטרסנטים כאלה ואחרים העומדים מנגד ומסיתים להסלמה של המצב מתוך אינטרסים כלכליים או רגשיים כאלה ואחרים, ולעיתים גם מצליחים לחבל בגישור.
אי כשירות: על מנת לנהל גישור אמיתי על כל הצדדים המשתתפים להיות כשירים לניהול מו"מ חופשי מתוך רצון אמיתי ומתוך היגיון והבנה מלאה של מעשיהם ותוצאות מעשיהם. ככל  שתנאים אלו אינם מתקיימים מסיבה כלשהי לא ניתן לקיים גישור, ובוודאי שלא ניתן להצליח בגישור.
 


מתויג:  #הצלחת הגישור